כדי למנוע מהאם להסית את הילדים נגד האב: תפגוש אותם רק בסופי שבוע

על פי ההחלטה החריגה, אותה קיבלה כבוד השופטת שירלי שי, אשר התירה אותה לפרסום, הילדה הבכורה, הרביעית במשפחה, הנמצאת כבר במצב של ניכור הורי, ומסרבת לפגוש את אביה, תישאר, בשל רצונה, להתגורר בבית אמה.

השופטת שי הזהירה את האם בהחלטתה, שאם יתברר כי היא ממשיכה להסית את הילדים נגד האב, היא תפגוש את ילדיה רק במרכז קשר של משרד הרווחה, תחת פיקוח.

לדברי עו"ד לוסי מאיר, המייצגת את האב, סכסוך הגירושין בין בני הזוג, שנפרדו לפני כשמונה חודשים, מתנהל בעצימות גבוהה מהרגע הראשון. עד היום הוגשו בתיק, שנפתח בבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקוה, כ-300 מסמכים ובקשות.

לדברי עוה"ד מאיר, האם הפרה עשרות החלטות של בית המשפט ואילו האב, הגיש עשרות בקשות, לעיתים יום אחר יום, כדי לבקש את סעדו של בית המשפט נגד ההפרות החוזרות והנשנות מצד האם.

בנימוקים להחלטתה החריגה ציינה השופטת שי ש"כל הגורמים המעורבים בתיק הזה רואים עין בעין את העובדה, כי התנהלות האם פוגעת בקטינים פרט לה. אם הקטינים לא מקיימת החלטות של בית המשפט, עושה ככול העולה על רוחה ולא מוכנה לקחת אחריות ולו הקטנה ביותר על מעשיה, תוך פגיעה ישירה בקטינים."

מתחילת הדיונים בסכסוך, הוציא בית המשפט צו האוסר על העתקתם של הילדים ממקום מגוריהם. חרף כך, עברה האם בעצמה להתגורר באזור ירושלים, בתה הבכורה המוסתת – יחד עימה.

בהחלטה מציינת השופטת, כי הסכסוך בין הצדדים עלה מדרגה, כאשר האם הגישה תלונה נגד האב, על אלימות כביכול מצדו, אך טענותיה אלה לא הוכחו כלל, ובית המשפט אף קבע, כי קיימת סבירות גבוהה, שמטרת האם בתלונתה, הייתה להרחיק את האב ממנה ומהילדים.

בשל הסכסוך העז בין ההורים, מינה בית המשפט אפוטרופסא לדין, במטרה לבדוק את טובת הילדים. האפוטרופסא קבעה, בחוות דעתה, כי האם מעבירה לילדים מסרים מבלבלים, המחדדים את תחושת אי היציבות שלהם. בחוות דעתה היא מצטטת את אחד הילדים שאמר לה: "רק תגידי איפה אני גר, כי אני לא יודע מה יהיה מחר".

השופטת שי מציינת כי מטרת החלטתה היא מצד אחד למנוע עד כמה שאפשר את המשך ההסתה של האם נגד האב, ואת הסכנה לניכור הורי בין הילדים לאב, ומצד שני – לנסות לענות על המצב המורכב של המשפחה כולה.

במסגרת החלטתה, אישרה השופטת שי לרשום את הילדה הבכורה ללימודים במקום מגוריה של האם, תוך שהיא מדגישה כי הדבר נעשה לא כ'פרס' על אי קיום צווי בית המשפט, אלא בשל רצונה של הילדה ומורכבות המצב במשפחה.

השופטת גם קבעה, כי הילדים ישהו עם האב במהלך הימים א'-ו', בכל שבוע, ואילו לאם יותר לשהות עם ילדיה בביתה החדש, בשלושה סופי שבוע ברצף בכל חודש, החל מתום הלימודים ביום שישי ועד שעתיים לאחר צאת השבת.

על פי פסק הדין, בכל סוף שבוע רביעי בחודש הילדים ישהו עם האב בנוסף לשאר ימי השבוע. באותו שבוע הילדים יהיו עם האם ביום חמישי, משעות אחר הצהריים עד הערב, אבל לא בביתה.

בנוסף, קבעה השופטת, כי בהמשך תידון חלוקת זמני השהייה של הילדים בחגים ובחופשות. בנוסף, הורתה השופטת לאם להציג בפניה אישור לתחילת טיפול בלשכת הרווחה או אצל מטפל פרטי.

בסיום החלטתה מזהירה השופטת שי את האם: "בית המשפט נהג במשנה זהירות ובסבלנות יתרה, תוך שנתן לאם מספר רב של אפשרויות לתקן דרכיה, אולם תחת לגלות רגישות, בגרות ואחריות, היא הקצינה את מעשיה ובכך הגדילה את הפגיעה בילדיה. בית המשפט מתרה באם, שלא לנצל את זמני השהות בצורה שיש בה לפגוע בקטינים או לערבם בסכסוך ולהסיתם כנגד אביהם."

בנוסף, חייבה השופטת את האם לשלם לאב 7,500 שקלים, בשל התלונה חסרת הבסיס על אלימות אותה הגישה נגדו, במסגרת בקשתה לצו ההגנה. תלונה זו קרסה לנוכח חקירתה של עוה"ד מאיר, באת כוחו של הבעל. בנוסף, חייבה השופטת את האם גם בהוצאות משפט בסך 5,000 שקלים.

פסק הדין התקבל לאחרונה בביהמ"ש למשפחה בפתח תקווה, וניתן לו אישור פרסום בכפוף לשמירה על פרטיות הצדדים.