אילוסטרציה

בן 77 נפטר מעישון כבד והוכר כחלל צה"ל

טענת הפסיכיאטר מטעם משרד הביטחון, כי העישון גורם לפוסט-טראומה ולא להיפך – נדחתה על ידי בית המשפט


אילוסטרציה
535

לאחר עשור של הליכים משפטיים מתישים: בית משפט השלום בראשון לציון קיבל בימים אלה את ערעורה, וקבע כי בעלה המנוח, שהוכר בחייו כנכה צה"ל – יוכר במותו כחלל במערכות ישראל.

ערעורה של האישה הוגש על החלטת קצין התגמולים של משרד הביטחון שלא להכיר במנוח כחלל צה"ל – משום שמותו נגרם מסיבוכים בריאותיים שאינם קשורים לשירותו הצבאי.

בניגוד לעמדת משרד הביטחון, קבע בית משפט השלום, ביושבו כערכאת ערעור, כי הרגלי העישון של המנוח, בן 77 במותו, היו תולדה ישירה של הפגיעה הפוסט טראומתית שנגרמה לו בשירותו הצבאי, וכי גם אם נכותו הנפשית לא הייתה הגורם היחיד למותו, יש לה חלק בו, ועל כן יש להכיר בו כחלל צה"ל.

בשנת 1955, במהלך שירותו הסדיר, עלה הרכב שבו נסע המנוח על מוקש. כתוצאה מכך, הוא נפצע, איבד את הכרתו למספר ימים, ואושפז לאורך מספר שבועות. תחילה, הוכר המנוח כנכה צה"ל בשל הפציעות הגופניות שמהן סבל, אך בהמשך הוכר גם כנכה בשל פגיעה נפשית.

המנוח, כמו נפגעי פוסט טראומה רבים אחרים, התדרדר לעישון כבד, ועישן לאורך כל חייו. בנו של המנוח ואלמנתו, שחיה לצידו מעת היותה נערה כבת 16 ועד ליום מותו, לא הכחישו את הרגלי העישון של המנוח. חרף כך, נטען בערעורם, כי הסיבה לעישון הכבד נעוצה במצבו הנפשי, וכי גם אילו רצה מאד בכך, לא היה מסוגל המנוח להפסיק לעשן.

לאחר מותו, הגישה אלמנתו תביעה למשרד הביטחון, בבקשה להכיר בו כחלל צה"ל, בטענה כי קיים קשר סיבתי בין מותו לנכותו הנפשית. בתביעה נטען, כי גם אם יוכח כי העישון הכבד הוא שגרם למותו – אזי גם העישון הוא תולדה של הפגיעה הנפשית שהסב לו שירותו הצבאי.

אלא שלדאבונה של האלמנה, משרד הביטחון דחה את תביעתה ונימק, כי אין קשר בין פטירתו של המנוח לנכותו המוכרת, וכי הסיבה לפטירתו היא מכלול תחלואים שמהם סבל.

עוד טענו באי כוחו של משרד הביטחון, כי אין לקבל תביעה לנכות שעניינה הרגל מזיק כעישון, כשידוע שמדובר בסיכון לבריאות. הכרה בנכות שכזו מצד משרד הביטחון, כך טענו באי כוחו, תפתח את הדלת לתביעות רבות נוספות ברוח זו – האישה הגישה ערעור לבית המשפט על החלטת משרד הביטחון.

הערעור, נתמך בשתי חוות דעת של מומחים רפואיים. האחת קבעה, כי המנוח לא יכול היה להפסיק לעשן לנוכח מצבו הנפשי, גם כאשר מאוד רצה בכך. עוד נקבע בחוות דעת זו, כי העישון היה עבור המנוח מעין טיפול הרגעה. חוות דעת שנייה, של מומחה למחלות ריאה, קבעה כי פטירת המנוח היא תוצאה ישירה של העישון. משרד הביטחון, מנגד, הציג חוות דעת של מומחים מטעמו, שטענו כי אין קשר בין פגיעה פוסט טראומתית לבין עישון. מומחה לפסיכיאטריה מטעם משרד הביטחון אף הגדיל לעשות וטען כי העישון הוא שעלול לגרום לפגיעה נפשית, ולא להיפך.

עוד קבעו מומחי הרפואה מטעם משרד הביטחון, כי מותו של המנוח קשור לסיבוך מאוחר של סרטן שלפוחית השתן שממנו סבל – ועל כן אין הוא קשור, לא למצב ריאותיו של המנוח ולא למצבו הנפשי.

בתשובה לשאלתו של עורך דינה של האישה, במסגרת החקירה הנגדית, האם עישון עלול לגרום לסרטן שלפוחית השתן, השיב המומחה מטעם משרד הביטחון בחיוב. לאחר שדן לעומק בטענות הצדדים, החליט בית המשפט השלום בראשון לציון, לדחות את טענות משרד הביטחון.

בפסק הדין שניתן השבוע, קבעה כבוד השופטת צבייה גרדשטיין פפקין, שעמדה בראש ההרכב שדן בערעור, כי קיים קשר בין נכותו המוכרת של המנוח לבין פטירתו, גם אם מדובר בקשר עקיף וחלקי, וגם אם יש לפטירה גורמים נוספים. עוד קבעה השופטת, כי האלמנה זכאית לכל זכויותיה לפי חוק משפחות החללים.

השופטת השיתה על משרד הביטחון את עלות שכרם של המומחים שנשכרו על ידי האלמנה, ובנוסף, שכר טרחת עורך דין.

עו"ד יואב אלמגור, בא כוחה של האלמנה, אמר לחדשות מה הלוז: "פסק הדין עושה צדק עם האלמנה, שתמכה בבעלה המנוח במשך 58 שנה, מהיום שבו נפצע ועד ליום מותו. המקרה שלפנינו משקף את ההתמודדות הקשה ביותר, עימה נאלצים בני משפחותיהם של נכי צה"ל להתמודד במשך שנים רבות, עד עתה, ללא כל הכרה של המערכת". לדברי עו"ד אלמגור, מדובר בפסק דין חשוב, שכן הוא מכיר בנזקים מאוחרים מאוד של פגיעות בשירות, וכן הוא מכיר בפטירה, גם אם הנכות המוכרת רק תרמה לה ולא הייתה הסיבה העיקרית שלה. כמו כן פסק הדין מאשש את העובדה שעישון הוא פגיעה נלווית של נפגעי נפש ופוסט טראומה.


מה הלוז גם באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר

עוד בחדשות מה הלוז

נגישות