חוקר פרטי שנשלח ע"י האישה נתפס ונשפט על התחזות. השניים יפצו את קורבנם

סכסוך גירושין חריף והפעלת מעקב באמצעות חוקר פרטי, הובילו להגשת תביעות נזיקין, כשבמרכז הפרשה – חוקר פרטי שהועמד לדין על התחזות, והורשע.

כל הסיפור החל מסכסוך גירושין סוער שהתנהל בין גבר לבין אשתו, תושבי אזור המרכז. בלב הסכסוך עמדה הלוואה בת מאות אלפי שקלים, אותה העניק אביו של הבעל, פנסיונר כבן 71, לבנו ולכלתו, בעת שהיו נשואים.

משנודע לפנסיונר, המיוצג על ידי עורכת הדין עינבר לב, שבנו וכלתו מתגרשים, הוא הגיע להסכם עם בנו על החזר חלקו בהלוואה. במקביל, הגיש הפנסיונר תביעה כספית, באמצעות עו"ד עינבר לב, נגד כלתו, להחזרת חלקה בהלוואה, בסכום כולל של 243 אלף שקלים.

בתגובה לתביעה, הכחישה הכלה את עניין ההלוואה, וטענה כי מדובר במסמך פיקטיבי ומזויף שהאב ובנו פברקו, כחלק מסכסוך הגירושין, במטרה להוציא ממנה כספים שכלל לא שייכים להם.

לאחר גישור לא קצר, חתמו בני הזוג על הסכם גירושין, והאב הסכים למחוק את דרישתו להחזר ההלוואה מכלתו. אך לדברי עו"ד עינבר לב, דווקא כאשר נראה היה כי המחלוקות בין בני הזוג יושבו, וסכסוך הגירושין הסתיים בשלום, הוזמן לפתע האב הפנסיונר למשטרה.

להפתעתו, חוקרי המשטרה מסרו לו, כי במסגרת סכסוך הגירושין בין בנו לבין כלתו, הכלה הפעילה נגדו חוקר פרטי, במטרה לחשוף תנועות כספיות חשודות בינו לבין בנו – בעלה לשעבר. החוקר פרטי, כך נאמר לו, חשוד כי הוציא אודותיו מידע כלכלי רב מגופים פיננסים ומשרדים ממשלתיים, תוך שהוא גונב את זהותו.

לדברי עו"ד לב, הפנסיונר הוכה בהלם. הוא הבין לפתע, כי בעוד הוא הולך לקראת כלתו ומוותר על התביעה הכספית נגדה, במטרה להשיב את השקט והשלום למשפחה, היא הפעילה נגדו בסתר חוקר פרטי, והמשיכה להסתיר זאת מפניו, למרות שנסוג מתביעתו.

על פי חוקרי המשטרה, החוקר הפרטי שהתחזה לפנסיונר בפני גופים פיננסים שונים, הצליח לחשוף מידע חסוי על מצבו של הפנסיונר בבנק ובחברות האשראי, ולאתר נכסי נדל"ן שבבעלותו.

לדברי עו"ד עינבר לב, החוקר הפרטי נחקר אודות 23 מקרי התחזות נוספים, שבמסגרתם השיג במרמה מידע חסוי עבור לקוחותיו. אותו חוקר פרטי, לא רק שנחקר בחשד להשגת המידע, אלא גם הודה באשמה, ונדון לעונש מאסר שהומר לעבודות שירות. לדברי עו"ד לב, הכלה עצמה לא נחשדה במעשים הפליליים, לא נחקרה, ולא הוצא נגדה כתב אישום.

לאחר שההליך הפלילי נגד החוקר הפרטי הסתיים בהרשעה, הגישה עו"ד עינבר לב תביעה אזרחית, בשם האב, לבית משפט השלום בתל-אביב. התביעה הוגשה נגד החוקר הפרטי ונגד כלתו, ובמסגרתה ביקשה עו"ד לב לפצות את מרשה בשל הפגיעה בפרטיותו, ובשל השגת מידע אודותיו בדרכי רמייה.

התביעה התבססה על ההליך הפלילי שהתנהל נגד החוקר הפרטי, ועל הודאתו והרשעתו בפלילים, אך גם כללה, כאמור, את הכלה, אשר הזמינה ממנו את העבודה.

בתביעה נטען כי "לכלה היה חלק נכבד בפגיעה הדורסנית בפרטיות של האב. לא עלה בידו של התובע החשד ולו הקל ביותר, כי כלתו פעלה בזדון עם חוקר פרטי על מנת להשיג פרטים חסויים שלו שלא כדין על מנת לעשות בהם שימוש כנגדו".

בכתב הגנתו, טען החוקר הפרטי, כי על אף שהורשע בהוצאת מידע במרמה ופגיעה בפרטיות, כל המידע אותו השיג והעביר לכלה התבסס על מקורות גלויים ומאגרי מידע באינטרנט. גם הכלה הכחישה כל מעורבות בהתנהלות פלילית כלפי חתנה לשעבר.

חרף כך, הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט לסיים את התביעה בפשרה, עוד בשלב הקדם משפט, תוך שימוש בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

לדברי עו"ד עינבר לב, סעיף 79 א' מאפשר לצדדים לקבוע תקרה ורצפת פיצוי בתביעה אזרחית, ובית המשפט יהיה רשאי לפסוק פיצוי רק בתוך מסגרת מוסכמת זו, וזאת מבלי לנמק את שיקוליו.

לדברי עו"ד לב, היתרון הגדול בשימוש בסעיף 79 א' הוא קיצור ההליך המשפטי, משום שהוא חוסך מהשופט לנסח פסק דין מנומק, וכן חוסך לעיתים קרובות דיוני הוכחות וזמן שיפוטי רב. ההליך גם מאפשר לצדדים למסגר את מידת הנזק או הרווח שמולם הם צפויים לעמוד בסיומו של ההליך, ומאפשר להם בכך וודאות רבה יותר.

מנגד, טוענת עו"ד לב, שימוש בסעיף 79 א' מקשה מאד על הצדדים לערער על פסק הדין, אם הם אינם שבעי רצון ממנו. "עצם הסכמת הצדדים להליך במסגרתו השופט לא מנמק את הכרעתו, כמעט ולא מאפשר לערעור להתקבל" דברי עו"ד לב.

וכך, על פי פסק דין שבפשרה, אותו קיבל השופט גד מינא, נקבע כי החוקר הפרטי יפצה את התובע ב-31 אלף שקלים, בעוד כלתו לשעבר תפצה אותו ב-10 אלפים שקל.