הממשלה אישרה: תכנית לאומית להצללה וקירור של המרחב העירוני

במסגרת התכנית שאושרה, נקבע יעד רב שנתי לפיו יינטעו כ-450,000 עצים לאורך כ-3 מיליון מטר של רחובות בישראל, בהשקעה הנאמדת בכ – 2.25 מיליארד שקל עד שנת 2040. את התכנית מגישים ראש הממשלה, נפתלי בנט, השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג  ושר החקלאות עודד פורר

ראש הממשלה, נפתלי בנט: "ממשלת ישראל הציבה את נושא האקלים כיעד לאומי. מעל 90% מתושבי המדינה חיים ביישובים עירוניים, וככל שהאקלים נהיה חם יותר יהיה קשה יותר להסתובב בחוץ. לכן אנחנו נערכים לשתול כחצי מיליון עצים בכל הרחובות בערים בהם אנו צועדים. צל עצים משפר באופן דרמטי את השהייה ברחוב, והעצים תורמים גם לשיפור איכות האוויר ולהתמודדות עם גשמים חזקים. ייעור הערים לא רק יסייע במאבק במשבר האקלים, אלא גם יהפוך את הסביבה בה אנו חיים לירוקה ונעימה יותר". 

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "משבר האקלים כבר כאן ומצריך מאיתנו היערכות. אחד מהמקומות הבולטים שבהם נחוש אותו הוא עומס החום העירוני. הערים שלנו צריכות יותר צל, יותר עצים ויותר פתרונות מבוססי טבע, וזה הזמן להביא החלטת ממשלה שתבטיח תכנון עירוני מותאם אקלים. נפעל עם השותפים שלנו בממשלה ובשלטון המקומי לקדם שימוש בעצי רחוב, הליכתיות, ולהפוך את מרכזי הערים למקומות ירוקים, מוצלים ופעילים כל השנה" 

שר החקלאות ופיתוח הכפר, עודד פורר: "חשיבות עצים היום כבר ברורה לכול, ובעידן של התחממות גלובלית חשיבותם אף עולה. באמצעות תכנית זו ניתן לקדם את הייעור העירוני ולהשיג שתי מטרות חשובות – שמירה על הסביבה ושיפור פני המרחב העירוני"

התכנית הממשלתית מיישמת את מסקנות הדו"ח הבינמשרדי שנכתב בהובלת המועצה הלאומית לכלכלה במשרד רה"מ . החלטת הממשלה מציעה לאמץ את מסקנות הדו"ח. להלן עיקריו:

1.       קידום של צעדים מידיים:

–          מיפוי, באמצעות בינה מלאכותית, של כיסוי צל העצים הקיים כיום ברשויות המקומיות ע"י המרכז למיפוי ישראל והנגשתו לציבור.

–          פרסום הליך פומבי לרשויות המקומיות, ע"י המשרד להגנת הסביבה, לטובת הכנת תכניות להתמודדות עם משבר האקלים, לרבות ייעור עירוני, בדגש על קידום נטיעת עצי רחוב והצללת רחובות.

–           יצירת מקור תקציבי להשקעה בייעור עירוני. תקציב זה ישמש להרחבה, לפיתוח, לתחזוקה ולניהול היער העירוני ברשויות המקומיות.

–          טרנספורמציה דיגיטלית- הקמת מערכת נגישה וגיאוגרפית לפרסום רישיונות הכריתה ואפיון מערכת לביצוע סקרי העצים ברשויות המקומיות.

–          עדכון התקן לבנייה ירוקה כך שיכלול התייחסות לשימור עצים קיימים ולנטיעה של עצי צל חדשים.

–          שינוי חובת ההיוועצות עם אגף יער ואילנות במשרד החקלאות, כך שתחול על כל התכניות כתנאי להפקדת התכנית, אך מבלי ליצור הכבדה על תהליך התכנון.

–          חיזוק הידע המקצועי בנושא עצים ע"י הדרכות לגורמי המקצוע ברשויות המקומיות ובוועדות התכנון.

–          גיבוש הנחיות כך שתכניות מפורטות חדשות יכללו הוראות שיגדילו את כיסוי צל העצים.

2.       קביעת יעדים לאומיים לטווח ארוך:

–          להגיע לכיסוי צל עצים של 70% (צל עצים רציף) במדרכות ברחובות עם פוטנציאל ההליכה הרב ביותר עד לשנת 2040, ברשויות המקומיות שירצו בכך.

–          להגיע ל-100 רשויות מקומיות אשר יגבשו ויפרסמו תכנית ליער העירוני הכוללת חזון ואסטרטגיה לקידום עצי רחוב עד לשנת 2030. זאת, במסגרת ההליכים הפומביים הייעודיים וקולות קוראים שיפורסמו ע"י המשרדים.

3.       הכנת תכנית רב שנתית להשגת היעדים הנ"ל, בהובלת המשרדים הרלוונטים, אשר תובא לאישור הממשלה במסגרת דיוני תקציב 2023-2024.

ממשלת ישראל שמה בראש סדר העדיפויות את משבר האקלים, ונדבך משמעותי בהתמודדות עמו הינו קידום שתילתם של עצי רחוב.

מהלך שתילה מאסיבי ישפר את הנוחות הטרמית במרחב העירוני, יעודד הליכה ושגרת חיים בריאה יותר, יצמצם משמעותית את איי החום, ויתרום להפחתת השלכות שליליות נוספות של שינויי האקלים ושל הזיהום בערים.

דו"ח בינמשרדי מקיף שנכתב על בסיס עבודה של צוות שהתכנס במהלך השנה האחרונה, מצא כי ישראל נדרשת ללא דיחוי למהלך אסטרטגי אשר יקדם את משאב העצים העירוני ויסיר חסמים לשתילה ותחזוקה של עצים, הן ברמה הממשלתית, והן ברמה המקומית.

הדו"ח, אשר הוגש הבוקר לממשלה, ממליץ על צעדי מדיניות מפורטים והינו תוצאה של עבודה ממושכת שהובילה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, יחד עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מינהל התכנון, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון, ושותפים נוספים מהשלטון המקומי ומהמגזר השלישי.

הצוות בחן את החסמים לשתילה ואת הגורמים המובילים לפגיעה ולתחזוקה לקויה של עצים במרחב העירוני, והציע מענים כדי לצמצמם. כמו כן הגדיר עקרונות פעולה וזיהה דרכי פעולה עדיפות, על בסיס תכניות ייעור מן העולם (סן פרנסיסקו, טוקיו, לונדון, טורונטו ומלבורן) וביצע ניתוח עלות-תועלת של ההשקעה בעצים.