עונת השפעת: איך חיסון נולד ולמה להתחסן דווקא עכשיו?

איך מחליטים לפתח חיסון?

ממשלות וחברות תרופות מחליטות לפתח חיסון, כאשר מתגלית מחלה הנגרמת ממחולל מזהם וכאשר למחלה פוטנציאל לגרום לנכות קשה או לתמותה עודפת. לאורך השנים פותחו חיסונים נגד נגיף הפוליו (גורם לשיתוק), נגד חיידק השעלת (גורם לתמותת תינוקות ופגים) או נגד נגיף הפפילומה (גורם לסרטן צוואר הרחם בנשים).

מהם השלבים בדרך לפיתוח החיסון?

כיום, מסונתזים חלבונים הזהים לחלק ממעטפת הנגיף או החיידק מחולל המחלה. בהמשך מוזרקים החלבונים למודל חיה על מנת לבדוק שהם מעוררים את מערכת החיסון לייצר להם נוגדנים או עירור תאי מערכת החיסון לסילוקם. בנוסף, נבדקת בטיחות החיסון בחיה. בשלבים הבאים מתבצעים ניסויים בבני אדם שמטרתם לבדוק את בטיחות החיסון ובהמשך את יעילותו.

מדוע כדאי להתחסן נגד שפעת?

ישנם מספר מיתוסים על חיסוני השפעת, שהנפוצים בהם הם "חליתי בעקבות החיסון", "עדיף לתת למערכת החיסון להתמודד לבדה עם המחלה", "התחסנתי וחליתי כל החורף", "אני אף פעם לא נדבק" ו"חברות התרופות מרוויחות כסף על חשבוננו". האמנם?

נתחיל מהסוף. אני דואג למשפחתי, לכן עם הגעת החיסונים לקופת החולים אני מקפיד לחסן את עצמי, את אשתי ואת ילדיי. מדי חורף מגיעה לחצי הכדור הצפוני מגפת השפעת. מדובר במחלת חום גבוה וכאבי שרירים שמסתבכת לפעמים בקוצר נשימה, נזלת ושיעול ואחראית למספר רב של אשפוזים בבתי החולים בשל אי ספיקה נשימתית.

בחורף 2022/23 נפטרו מהמחלה רק בישראל 266 חולים, על פי נתוני משרד הבריאות. על פי סקר של משרד הבריאות האמריקאי, מדי שנה מתים מאות ילדים בארה"ב מנגיף השפעת, חלקם בריאים וללא מחלות רקע. 90 אחוז מהם לא חוסנו, כלומר, החיסון מספק הגנה אמיתית מתמותה. זו הסיבה העיקרית להתחסן.

החיסון שניתן לחברי מכבי מופק מארבעה זנים של שפעת שגרמו למגפה בחורף האחרון בחצי כדור הארץ הדרומי, בזמן שאצלנו בקיץ. מדובר בנגיפים מומתים שלא יכולים לגרום למחלת השפעת, אך חשיפה אליהם מעודדת את מערכת החיסון שלנו לפתח נוגדנים. אין הבדל בין תגובת מערכת החיסון לנגיף עצמו או לחיסון, אבל הגוף פחות בנוי להתמודד עם הנגיף, ותסמיני המחלה הם, כאמור, קשים.

את מי לחסן?

כל פעוט מגיל חצי שנה ועד בכלל עם דגש על נשים בהריון. חיסון בכל שלבי ההיריון מפחית ב-40 אחוז סיכויי אשפוז בבתי חולים בשל המחלה. נוסף על כך, החיסון הניתן לאם מעניק הגנה גם ליילוד בחצי השנה הראשונה לחייו, שבה לא ניתן לחסנו. כמו כן, מומלץ לחסן קשישים, מדוכאי חיסון וחולים במחלות כרוניות כגון סוכרת, מחלות ריאה כרונית ואסטמה. ניתן לחסן במקביל נגד שפעת ונגד קורונה.

יש לציין, כי אחד משבעה מתחסנים עשוי ללקות בתסמינים קלים של הצטננות, כמו שיעול, נזלת, כאב לוע, כאב ראש או כאב בטן וייתכנו גם כאב או תפרחת באזור ההזרקה בזרוע. אם נדבקתם בנגיף יומיים קודם לחיסון, ותוך כדי תקופת הדגירה של הנגיף גם תחוסן, אתם עלולים בטעות לייחס לחיסון את הופעת תסמיני המחלה.

חיסונים גורמים לאוטיזם?

טיעון זה נשען על פרסום מדעי מפוברק שנעשה לפני שנים על ידי רופא שהודה בדיעבד בזיוף תוצאות המחקר, ועל כך הוא הוקע מהקהילה הרפואית. החיסונים כיום הם בטוחים מאוד ומצילי חיים. פשוט כך. בשנה היחידה, שבה ירד שיעור המתחסנים נגד שפעת ביפן, בעקבות קמפיין אינטרנטי, נצפתה עלייה מובהקת בתמותה הכללית של האוכלוסייה שם.

לסיכום: אם טרם התחסנתם נגד שפעת, עדיין לא מאוחר לקבוע תור לאחיות ולקבל החיסון. בואו ונגן על עצמנו ועל יקירינו מפני התפרצות של מגפות קטלניות. בואו ונתחסן.

הכותב: ד"ר עופר בלומנפלד, מומחה לרפואת משפחה, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון