- בן רומן |
- 01/11/2024
פסיקה תקדימית בבית המשפט העליון מאשרת את שינוי מדיניותה של עיריית חיפה בנוגע לנכסים בקמפוס הנמל, ומעניקה לעירייה גיבוי בניהול נכסי הציבור. עו"ד אורלי מנדלסון, ב"כ העירייה, הובילה את המאבק המשפטי המורכב שמהווה תקדים משפטי לכלל הרשויות בישראל
לאחר מאבק משפטי ממושך, הצליחה עו"ד אורלי מנדלסון, המייצגת את עיריית חיפה, להביא להחלטה תקדימית של בית המשפט העליון, שהעניק גיבוי מלא למדיניותה החדשה של העירייה בסוגיית החכירה באזור קמפוס הנמל בעיר התחתית. מדובר בפסק דין חשוב, שמחזק את סמכותה של הרשות המקומית בניהול נכסיה ובקביעת סדרי העדיפויות שלה, ומשמש כתקדים עבור רשויות מקומיות אחרות ברחבי הארץ.
בית המשפט העליון קבע כי לחוכרים של נכסים ציבוריים אין זכות קנויה להאריך את תקופת החכירה שלהם בנכסים אלו באופן אוטומטי, וכי לעירייה הזכות לנהל את הנכסים לטובת צורכי הציבור. במילים אחרות, הסמכות לשינוי המדיניות בנוגע לחכירות מחייבות נותרת בידי העירייה, ובמקרה זה אושר הצורך בהחזרת הנכסים העירוניים לשליטתה.
שינוי המדיניות בקמפוס הנמל – למה זה נחוץ?
המאבק החל בעקבות החלטתה של עיריית חיפה להפסיק את האפשרות להאריך את חוזי החכירה הקיימים של נכסים באזור קמפוס הנמל, אזור מתפתח שנמצא במרכז תשומת הלב העירונית. כאשר ראשת העיר עינת קליש רותם נכנסה לתפקיד, היא חתרה לשינוי המדיניות הקיימת, שהייתה נהוגה במשך שנים רבות, ואפשרה לחוכרים להאריך את תקופת החכירה בנכסים עירוניים בתנאים נוחים ובדמי חכירה נמוכים.
כבר בכניסתה לתפקיד, הביעה קליש רותם את רצונה להשיב את הנכסים לבעלות העירייה במטרה לייעד אותם לשימושים ציבוריים וקהילתיים. המדיניות הקודמת, שאפשרה חכירה נומינלית לזמן ממושך, הביאה לכך שנכסים שהיו אמורים לשרת את הציבור החלו לתפקד כנכסים פרטיים לשימושים מסחריים בלבד. במקום לשמש למטרות חברתיות או ציבוריות, נכסים אלו הושכרו לעסקים פרטיים על ידי החוכרים, במקרים רבים בהכנסות משמעותיות, בעוד דמי החכירה ששולמו לעירייה נותרו נמוכים ולעיתים אף סמליים.
העירייה הציגה בפני בית המשפט העליון את הצורך הדחוף בשינוי המדיניות, במיוחד לאור ההתפתחות המואצת של האזור והצורך בשטחי ציבור נוספים למטרות חברתיות, חינוכיות, ועסקיות. לדברי העירייה, מדיניות החכירה הנוכחית הקשתה על היכולת שלה לפתח את האזור ולענות על הצרכים ההולכים וגדלים של התושבים.
עו"ד אורלי מנדלסון, נציגת עיריית חיפה בתיק זה, ניהלה מאבק משפטי ארוך ומורכב, שהחל בבתי המשפט המחוזיים והגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון. התיקים נידונו במספר ערכאות, שבהן החוכרים טענו כי השינויים במדיניות נעשו שלא כדין וכי העירייה מחויבת להאריך את החכירה באופן אוטומטי. מנדלסון התעקשה על כך שלעירייה שמורה הזכות להחליט כיצד לנהל את נכסיה לטובת הציבור, וטענה כי החוכרים אינם יכולים להמשיך ולהחזיק בנכסים העירוניים באופן בלתי מוגבל.
עו"ד מנדלסון הביאה את בית המשפט לשקול את ההשלכות הרחבות של המצב הקיים על הפיתוח העירוני, ובית המשפט העליון קיבל את טענותיה וקבע כי למדיניות העירונית יש מקום חשוב בהחלטות מסוג זה. פסק הדין מדגיש את זכותה של הרשות המקומית לשוב ולהחזיק בנכסיה ולהשתמש בהם לטובת הציבור ולמען קידום תוכניות אורבניות בעיר התחתית. מנדלסון ציינה כי מדובר בהכרה חשובה בסמכותה של העירייה לפעול בצורה עצמאית ולהתאים את השימוש בנכסים בהתאם לצרכים העדכניים של העיר ותושביה.
בית המשפט העליון תומך בעירייה ומתח ביקורת על טענות החוכרים
בפסיקתו, בית המשפט העליון לא רק שנתן תוקף לשינוי המדיניות העירונית אלא גם מתח ביקורת על החוכרים שטענו כי נבחרי הציבור בעירייה לא הבינו את משמעות החלטותיהם. בית המשפט הבהיר כי נבחרי הציבור פעלו בהתאם לסמכותם וכי לעיתים קרובות, ההחלטות מתקבלות תוך התייחסות לנושאים רחבים שאינם ברורים לכל אחד, אך הן הכרחיות לניהול נכון של הנכסים הציבוריים.
הפסיקה אף הדגישה כי "אין זכות קנויה להתערב במדיניות העירייה בנוגע לניהול נכסיה." אמירה זו מחזקת את עמדת העירייה כי נכסים ציבוריים נועדו בראש ובראשונה לשרת את הציבור, ולא למטרות רווח עבור החוכרים. בכך, הסיר בית המשפט העליון את החשש מהפיכתם של נכסים ציבוריים לנכסים להשקעה פרטית, והבהיר כי החכירה נועדה להיות זמנית וכפופה למדיניות העירונית.
בית המשפט העליון גם דחה את טענת החוכרים כי היה על העירייה לערוך שימוע לפני ההחלטה לשינוי מדיניות החכירה. השופטים הסבירו כי העירייה פעלה בתום לב בכך שהזמינה את החוכרים להציג את טיעוניהם, אך הדגישו כי המדיניות התקבלה במסגרת שיקולים רחבים יותר הנוגעים לצורכי הציבור והקהילה, ואינה נוגעת ישירות לזכויות הפרט של החוכרים.
פסק הדין התקדימי של בית המשפט העליון מעניק לעיריית חיפה בסיס משפטי איתן לניהול נכסיה הציבוריים ומסייע לקידום תוכניות הפיתוח העירוני בעיר התחתית. האזור שנמצא תחת תוכנית פיתוח "קמפוס הנמל" (חפ/777ג'), שואף לכלול שטחי מגורים, מלונאות, שטחי מסחר ואקדמיה, ולהפוך את המתחם לפעיל ומזמין במהלך כל שעות היממה. מדיניות העירייה מבקשת לשלב שימושים מגוונים, כולל שטחים ציבוריים, גני ילדים, ומרכזים קהילתיים.
החלטת בית המשפט מאפשרת לעירייה ליישם את המדיניות החדשה בהתאם לתוכנית האורבנית הכוללת שהיא מקדמת. בכך, העירייה תוכל לפתח אזורים נוספים בעיר ולהשיב את נכסיה לידי הציבור לטובת פעילויות חדשות, כאשר נכסים אלו ישמשו כמרכזי קהילה, חינוך ועסקים.
מדובר בהחלטה תקדימית אשר מספקת תמיכה משפטית למדיניות העירונית של עיריית חיפה ומעניקה לה את הסמכות להחזיר את נכסיה הציבוריים לרשותה. עו"ד אורלי מנדלסון, שהובילה את המאבק המשפטי מטעם העירייה, ציינה כי מדובר בניצחון חשוב לעירייה ולקידום פרויקטים עירוניים רחבי היקף. הפסיקה מהווה אמירה ברורה על חשיבות ניהול נכסי הציבור למען הציבור ומאפשרת לעיריית חיפה להמשיך בפעולותיה להעצמת האזור והקהילה בעיר התחתית.
החלטת בית המשפט העליון אינה רק ניצחון משפטי לעיריית חיפה, אלא מהווה תקדים משפטי לרשויות נוספות, שמבקשות לשמור על נכסיהן הציבוריים ולהבטיח שהם יישמרו לטובת צורכי הקהילה והפיתוח העירוני.
מה הלוז גם באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר