הפחד מהשופטים לא עבד: עורכי דין מכפילים את ההשקעה בבינה מלאכותית

הם היו אמורים לברוח. אחרי שנה של סנקציות כואבות, תביעות שנמחקו ועורכי דין שספגו מכות אישיות על הסתמכות עיוורת על טכנולוגיה – הציפייה הייתה שהענף יעשה צעד אחורה. אלא שסקר רחב היקף שנערך בקרב כ-1,900 עורכי דין חושף תמונה הפוכה: רבים מהם לא רק שלא נטשו את כלי הבינה המלאכותית, אלא דווקא הוסיפו עוד ועוד מערכות לארסנל שלהם.

פלטפורמת LAWBUZZ, העוסקת במידע משפטי ודירוג עורכי דין בישראל, פרסמה את תוצאות הסקר האנונימי שבחן כיצד השפיעו פסיקות בתי המשפט על התנהגות אנשי המקצוע. המסקנה העיקרית: האיום המשפטי אמנם גרם לשינוי, אבל לא לזה שציפו לו.

רעידת האדמה של 2024

השנה האחרונה הייתה סוערת במיוחד עבור עורכי דין שהשתמשו בכלי AI. הכול התחיל כשמקרים של "הזיות" טכנולוגיות – מצבים שבהם מערכות ממציאות פסקי דין ומקורות שמעולם לא היו קיימים – הגיעו לידיעת השופטים.

המקרה שזעזע את הענף היה זה של עורכת דין שהגישה 36 פסקי דין שהתגלו כבדויים לחלוטין. בעקבותיו הגיעה פרשת עמותת מהל"ה, שם השופט אילן דפדי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל החלטה דרמטית: תביעה בשווי מיליארדים נגד קופת חולים כללית נמחקה מהשורש, משום שעורך הדין של התובעת הסתמך על החלטות משפטיות שה-AI פשוט המציא.

בית המשפט העליון הוסיף שמן למדורה בשני הליכים נפרדים (38379-12-24 ו-23602-01-25), שם נקבע בבהירות: מי שמגיש מסמכים בלי לבדוק את המקורות – ישלם. הן בהוצאות כבדות והן בסילוק ההליך.

אפילו מאגר "תקדין", גוף ותיק ומכובד שמפעיל שירות AI משפטי בשיתוף ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, נקלע לצרות. לאחר שפורסם מידע שגוי, יצא המאגר בהתנצלות והסביר כי מדובר ב"טעות בתום לב" – מבלי להבהיר אם הכוונה לתום לב אנושי או לזה של האלגוריתם. הפרשה הוכיחה שגם הגופים הגדולים אינם חסינים.

ארבע תגובות שונות לאותו איום

הסקר מגלה שעורכי הדין בישראל התפצלו לארבע קבוצות מובחנות:

המסורתיים מהווים את הרוב – 43% מהנשאלים. אלה עורכי דין שמצהירים כי אינם משתמשים בבינה מלאכותית גנרטיבית לכתיבת כתבי טענות, וממשיכים בשיטות העבודה הישנות והמוכרות.

המתחמשים הם ההפתעה הגדולה – 29% מהמשיבים. קבוצה זו לא רק שלא צמצמה את השימוש בטכנולוגיה, אלא הרחיבה אותו באופן משמעותי. עורכי דין אלה רכשו מנויים לשלוש, ארבע ואף יותר מערכות AI במקביל. השיטה שלהם: מערכת ראשונה כותבת, שנייה בודקת, שלישית מכריעה. סוג של בית דין וירטואלי פנימי.

הנסוגים מהווים 15% בלבד – הרבה פחות מהצפוי. אלה עורכי הדין שהגיבו בדיוק כפי שחזו הפרשנים: חששו מסנקציות ומהבושה המקצועית, ולכן נטשו לגמרי את השימוש בכלי AI וחזרו לעבודה מסורתית.

13% הנותרים בחרו שלא להשיב על השאלות.

למה הפחד לא עבד?

מירי סדיק, מנהלת התוכן ב-LAWBUZZ עורכי דין מומלצים, מסבירה את הפער בין הציפיות למציאות. "מי שחשב שפסיקת בתי המשפט תחזיר את עורכי הדין לספריות, לא מבין את כוחה של הנוחות," היא אומרת. "עורכי הדין שינו את ההרגלים שלהם, זה בטוח. אבל הם לא ויתרו על הקידמה. הם פשוט הבינו שכדי לשרוד משפטית, הם צריכים להפוך למנהלי סיכונים טכנולוגיים."

לגבי אותה קבוצת 29% שהכפילה והכפילה את ההשקעה בטכנולוגיה, סדיק מציעה הסבר מרתק: "הם בנו לעצמם 'כיפת ברזל' של אלגוריתמים. במקום שהשופט יתפוס אותם בטעות, הם שולחים בוט מתחרה שיעשה את הבדיקה לפני ההגשה. זו אבולוציה מרתקת – האיום המשפטי לא חיסל את ה-AI, הוא רק הפך אותו למורכב יותר."

מירוץ חימוש חדש

התוצאות מעלות שאלות מטרידות לגבי העתיד. האם מודל שבו מערכת אחת בודקת את השנייה באמת מספק הגנה? מה קורה כשכל המערכות טועות באותו כיוון? והאם בתי המשפט יקבלו את הטיעון "בדקתי בשלוש מערכות שונות" כהגנה מספקת?

מה שברור הוא שהתסריט הפשוט – שופטים מכים, עורכי דין בורחים – לא התממש. במקום נסיגה, רואים מירוץ חימוש. עורכי הדין לא מוותרים על היתרון התחרותי שהטכנולוגיה מעניקה להם. הם פשוט מחפשים דרכים חכמות יותר להשתמש בה בלי להיתפס.

השאלה האמיתית היא לא אם עורכי הדין ימשיכו להשתמש בבינה מלאכותית – הסקר כבר ענה על זה. השאלה היא מתי תגיע הפסיקה הבאה שתבחן את השיטה החדשה, ומה יקרה כשגם "כיפת הברזל" האלגוריתמית תיכשל.