ביהמ"ש דחה בקשת אישה להצהיר עליה כידועה בציבור של יהלומן שנפטר

איש עסקים בתחום היהלומים אשר ניהל מערכת יחסים עם חברתו לחיים במשך 12 שנים בהן ב-4 הזדמנויות שונות החליף קורת גג מושכרת יחד עם אותה האישה והתגורר איתה עד יומו האחרון לקה במחלה סופנית והלך לעולמו מבלי שהשאיר אחריו צוואה. פרט לאישה, למנוח היה בן מנישואים קודמים אשר התגורר בארצות הברית.

בנו של היהלומן פנה לבית המשפט באמצעות עורכי דין שמשון דוידי ועוז עזריה על מנת למצות את זכויותיו לקבלת צו ירושה על נכסי עיזבונו של אביו, שהתברר ששוויים עמד על כ-3 מיליון שקלים, אך לפתע גילה כי חברתו לחיים של אביו המנוח הגישה התנגדות למתן צו הירושה בטענה כי הינה, בתור ידועתו לחיים של המנוח, זכאית למחצית מנכסי העיזבון ועל כן התיק עבר להכרעת בית המשפט באילת. לטענת הבן וחבריו הקרובים של המנוח מערכת היחסים של המנוח עם חברתו לחיים היו עכורים עד מאוד, עד כדי מערכת יחסים של אנשים זרים המתגוררים תחת קורת גג אחת כשכנים לכל דבר.

השאלה המרכזית שעמדה היא הינה המנוח התגורר עם חברתו עד ליומו האחרון וב-4 הזדמנויות שונות החליט להישאר ולהתגורר עם אותה החברה, על אף כי יכול היה להיפרד ממנה. על מנת ליתן תשובה הולמת לשאלה נאלץ צוות המשרד של משרד עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה, להתחקות אחר חייו של המנוח, החל מתחילת הקשר עם חברתו לחיים ועד לאחר יום מותו וזאת באמצעות ביצוע חקירה מאומצת, פניה לבית המשפט לקבלת הצווים המתאימים להצגת המידע המבוקש וכיו"ב.

על פי המידע שהצליחו להשיג צוות משרד עורכי דין שמשון דוידי ועוז עזריה התברר כי כבר במהלך הקשר, חברתו של המנוח לא בהחלט ראתה את עצמה כידועה בציבור של המנוח וזאת על סמך הצהרותיה כלפי המוסד לביטוח לאומי כאשר בעת מילוי הטפסים לצורך קבלת זכאות לדמי אבטלה מעולם לא הצהירה על קיומו של בן זוג/ידוע בציבור. לא רק, אלא שבמהלך החקירה שבוצעה על ידי צוות המשרד של עורכי דין שמשון דוידי ועוז עזריה, התברר כי בשלושת החודשים האחרונים לחייו המנוח התחיל מערכת יחסים זוגית עם אישה אחרת, עמה התכוון להקים תא משפחתי, ברם בשל הנסיבות הטראגיות למותו, לא הספיק לעשות כן.

עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה הציגו בפני כבוד בית המשפט ראיות לעניין נסיונו של המנוח לעבור לשכור קורת גג אחרת ולהתגורר עם חברה חדשה לחיים וזאת בנוסף להצהרות המנוח אשר ניתנו בפני צוות המטפלים בעת היותו בבית החולים בשל מחלתו כאמור, לפיהם הוא ציין והציג את שמה של חברתו החדשה כאשת קשר לקבל מידע אודות מצבו הבריאותי. עוד הצליח צוות העובדים של עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה להראות לכבוד בית המשפט את התמונה המלאה אודות חייו של המנוח בשבועיים האחרונים למותו בהם התגלה כי התובעת מעולם לא ביקרה אותו בבית החולים בטענה כי הייתה חולה בזמנו, לכאורה, ויכלה לסכן את חיי המנוח.

אולם צוות המשרד של עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה, הצליח להפריך את הטענה ולהוכיח לכבוד בית המשפט כי הימנעותה של התובעת מלהגיע לבקר את המנוח בבית החולים, נבעה מטעם זה שידעה כי למנוח חברה חדשה ובכוונתו לפתוח בדף חדש בחייו, בלעדיה. צוות עובדי משרד עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה הצליח להפריך את הטענה על ידי פניה לכבוד בית המשפט לקבלת מידע אודות ימי ושעות העבודה של התובעת. על פי המידע שהתקבל, גילה כבוד בית המשפט כי התובעת לא רק שלא הייתה חולה אלא אף עבדה שעות נוספות, אף מעבר לנדרש.

על פי המידע שהתקבל ממעבידה של התובעת עוד גילה צוות המשרד של עורכי הדין שמשון דוידי ועוז עזריה, כי גם לאחר מותו של המנוח – הלוויתו וקבורתו המשיכה התובעת בעבודתה כהרגלה, מבלי שמצאה לנכון לשבת שבעה ולכל הפחות לקחת חופש של יום עבודה אחד, במועד הלוויתו לכל הפחות.

בפני בית המשפט הוצגו עוד ראיות נוספות מתוך הצהרותיה של התובעת מהמוסד לביטוח לאומי ואת הגשת הבקשה לקבלת דמי שאריים כאלמנת המנוח, בהם הוצגו סתירות מהותיות נוספות אשר הובילו את כבוד בית המשפט למסקנה לדחות את תביעת התובעת על הסף ואף פסק שהתובעת, תשלם לבנו של המנוח הוצאות משפט בסך 25,000 שקל.