אתם עדיין בבית?

זה כבר לא משהו מרוחק ששומעים עליו בחדשות מדי פעם. זה גם לא "מצוקה תל-אביבית" של צעירים מפונקים שרוצים לחיות במרכז של המרכז. גם בפריפריה כבר קשה להתקיים, גם שם חלום הדירה מתרחק והאופציות הלכות ומצטמצמות. כולנו מרגישים את זה.

כל אחד מכיר יותר מבנאדם אחד שהעלו לו את השכר דירה בקטע מפלצתי, ואם זה לא קרה לכם עכשיו, זה יקרה לכם בחוזה הבא. אנחנו במדרון תלול, כי משהו פה התקלקל. הזנחה של שנים, וזה בכלל לא משנה מי אשם, זה פשוט מקולקל.

הדור הקודם ניסה. דחף את עצמו אל המקסימום בשביל לנסות לשנות את המציאות. 400 אלף איש ברחוב זה לא צחוק. בכל הקבוצות של הפעילים מתווכחים בימים האלה אם המחאה ההיא יצרה פה שינוי, וכמה אפשר לקרו למה שהיה כישלון, אבל כולם בטוחים ומאוחדים מאחורי דבר אחד – חייבים לפעול. ומרגש לראות כמה אנשים מתגייסים ומוכנים לתת מעצמם בשביל לגרום לשינוי הזה לקרות.

אז הערב זה קורה. אחרי שהפריפריה התעוררה עם אוהלים בכמה מוקדים, המחאה מגיעה לתל אביב. ממה שזה נשמע, הם למדו מהלקחים של המחאה הקודמת. הרבה יותר ממוקדים, פחות תמימים, מבינים שיהיה בדרך את אלה שינסו להשתלט, להרוויח הון פוליטי ועוד כמה קולות בפריימריז, וגם את אלה שינסו לחבל. אבל הם לא רואים בעיניים. הם יוצאים לשטח, מאורגנים, מחושבים עם מטרות ברורות ותוכנית סדורה.

הממשלה (הזאת או הבאה זה ממש לא משנה) תזלזל, תתעלם, תחפש גורמי מימון עלומים, תשייך את המחאה לפוליטיקה קטנונית ואישית, אבל הדור הזה לא פראייר. גם ככה אין הרבה מה להפסיד.

בקיצור, צאו.

הכותב הוא אדם שפיר, עורך תוכנית "הצינור" בערוץ רשת 13.