עו"ד ליבנת גבסי, אמבר וג'וני דפ

סדרת הדוקו של נטפליקס על ג'וני דפ ואמבר הרד היא ניצחון לרשתות החברתיות

משפט הוצאת הדיבה המתוקשר של ג'וני דפ נגד אמבר הרד נגמר בניצחון עבור דפ, אבל העיסוק בו שעדיין נמשך מעלה את השאלה המתבקשת: האם לדעת הקהל, לתקשורת ולרשתות החברתיות הייתה השפעה על חבר המושבעים? עו"ד ליבנת גבסי בטור מיוחד לחדשות מה הלוז


עו"ד ליבנת גבסי, אמבר וג'וני דפ
1266

מאת: עו"ד ליבנת גבסי

החל מאפריל 2022 ובמשך כשלושה חודשים עצרה ארה"ב את נשימתה ומיליוני צופים רותקו למסכי הטלוויזיה, בהם שודר בלייב משפט הדיבה המסעיר שניהלו כוכבי הקולנוע ובני הזוג לשעבר ג'וני דפ ואמבר הרד האחד נגד השנייה. סדרה תיעודית בת שלושה פרקים, "דפ נגד הרד", שעלתה בחודש שעבר בנטפליקס, הציגה את עדויות הצדדים במשפט וביקשה לבדוק את ההשפעה של התקשורת, דעת הקהל, המשפיענים והרשתות החברתיות על התנהלות המשפט ותוצאותיו.

למשפט דפ נגד הרד עוד נחזור בהמשך, אבל לפני כן כמה מילים על כוחה ועוצמתה של התקשורת בעידן הנוכחי. אין חולק על כך שהתקשורת היא זו שקובעת כיום אילו נושאים יעלו לסדר היום הציבורי, ואין חולק על כך שיכולתה של התקשורת להשפיע על דעת הקהל היא אדירה. שופטים, יש לזכור, בתוך עמם הם יושבים, וסיקורי התקשורת לא נעלמים מעיניהם ואוזניהם.

מדי יום ביומו אנו נחשפים לפרשות משפטיות רבות, המסוקרות בתקשורת, לעיתים גם באופן מגמתי, וכוללות פרשנויות ועדויות, שיש בהן כדי להשפיע על מהלך הדיונים המשפטיים ותוצאותיהם. כוחה של התקשורת ויכולות ההשפעה שלה מורגשות ביתר שאת בימים אלה של ויכוח ציבורי נוקב סביב הרפורמה המשפטית.

במשפט הישראלי, במסגרת חוק בתי המשפט, מעוגן כלל הסוביודיצה, האוסר על כלי התקשורת לחוות דעה על הליך משפטי תלוי ועומד בטרם ניתן פסק הדין. מטרת הכלל ברורה: למנוע השפעה חיצונית על מהלך המשפט ותוצאותיו ולהבטיח את זכותו של כל אדם להליך הוגן, כך שכל פרסום בתקשורת לא ייפגע בשיקול דעתו המקצועי של השופט.

השתלטו על התקשורת מהדלת האחורית. "דפ נגד והרד" | צילום: באדיבות Netflix

הבעיה עם כלל הסוביודיצה שהוא כבר מזמן הפך להיות "אות מתה" בספר החוקים הישראלי, כאשר התקשורת, הסנגורים, התובעים והשופטים מתעלמים ממנו במופגן, וראיות ועדויות מוצגות בתקשורת ללא כל סינון, לעיתים אפילו לפני שהוצגו ונשמעו בבית המשפט.

בארצות הברית כלל הסוביודיצה לא קיים, וזאת בשל עליונותו וחשיבותו של התיקון הראשון לחוקה האמריקאית שאוסר על חקיקה המגבילה את חופש הביטוי וחופש העיתונות. זכות הציבור לדעת, אם כן, היא זכות עליונה, ומשפטי ראווה שבמרכזם אושיות מפורסמות מסוקרים בהרחבה, והציבור, שצמא למידע הזה, שותה ממנו לרוויה.

ובחזרה למשפט ההוליוודי המתוקשר. ביוני אשתקד קיבל חבר המושבעים במדינת ווירג'יניה את טענותיו של ג'וני דפ בתביעת הדיבה שהגיש נגד גרושתו, אמבר הרד, וקבע פה אחד, כי הרד הכפישה את שמו של בעלה לשעבר, כאשר סיפרה במאמר שפרסמה ב"וושינגטון פוסט", כי בעקבות הפיכתה לסמל של קורבן אלימות זוגית, היא איבדה מקומות עבודה, ובכך נענשה על כך שחשפה את האלימות מצד בעלה דאז, ג'וני דפ. אף על פי שהרד לא נקבה מפורשות בשמו של דפ במאמרה, היה ברור לכל במי המדובר. חבר המושבעים קבע כי על הרד לשלם לדפ 10 מיליון דולר על הפגיעה ו-5 מיליון דולר נוספים כפיצוי (אשר הופחתו על ידי השופטת לאחר מכן). במקביל, קיבל חבר המושבעים טענה אחת של הרד בתביעה נגדית שהגישה, ולפיה עורך הדין של דפ הוציא את דיבתה רעה, כשטען שרקחה את סיפור ההתעללות נגדו בעצת עורכי דינה. לפיכך, הוא הורה לדפ לפצות את הרד ב-2 מיליון דולר. בדצמבר האחרון דווח, כי השניים חתמו על הסכם פשרה, לפיו הרד תשלם לדפ פיצויים של מיליון דולר בלבד במקום הסכום שנפסק בבית המשפט, וזאת בהמשך לערעור שהגישה ונדחה.

דפ, שטען כי ההכפשות של גרושתו פגעו בהכנסותיו, יצא מהמשפט כשידו על העליונה, וחוזי העבודה שלו על סרטים כמו "שודדי הקאריביים" שהוקפאו – חודשו. למרות שגם דפ הוא לא בדיוק אחד מל"ו צדיקים, במהלך המשפט היה זה דווקא הוא שזכה לתמיכה ואהדה ציבורית נרחבת מחוף אל חוף, בעוד גרושתו הוצגה כנלעגת וכשקרנית. רשת הטיקטוק, למשל, התמלאה בסרטונים שמציגים אותה באור מגוחך. סרטונים אלה התגלגלו לשאר הרשתות החברתיות ולטלוויזיה, משפיעני רשת עשו על כך פודקאסטים ומה לא.

הסיקור התקשורתי הנרחב של המשפט והעיסוק הבלתי פוסק בו ברשתות החברתיות העלו את השאלה המתבקשת: האם לדעת הקהל, לתקשורת ולרשתות החברתיות הייתה השפעה על חבר המושבעים? התשובה היא, ככל הנראה, חיובית. הוכחה ברורה לכך נרשמה באחד מרגעי השיא של המשפט, כאשר הרד טענה, כי נהגה להסתיר את סימני האלימות שעל גופה באמצעות מייק-אפ ופלטת קונסילרים, תוך שהיא מציינת את שם היצרנית של מוצרי האיפור הללו ומציגה אותם בדיונים. מעריצה של דפ, שעקבה באדיקות אחרי המשפט ששודר בלייב, החליטה לעשות מעשה ופנתה ליצרנית מוצרי האיפור כדי לקבל פרטים אודות המוצרים שבהם נקבה הרד. כך התברר שהרד שיקרה, שכן מדובר במוצרי איפור חדשים, ובמועד שבו נקבה הרד, כי עשתה בהם שימוש כדי להסתיר את סימני האלימות שעל גופה, הם עדיין לא יוצרו! כך יצא שראיית הזהב הזו, שהוגשה לבית המשפט על ידי עורכי הדין של דפ, הושגה בכלל על ידי מעריצה אלמונית ולא על ידי עורכי הדין עצמם. אבסורד? אולי, אבל בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות כנראה שבאמת הכל אפשרי.

עו"ד ליבנת גבסי | צילום: אביה עמאר

הסיכויים שבישראל נזכה לסיקורים נרחבים של משפטים בסכסוכי משפחה וגירושים, ובפרט של ידוענים ומפורסמים הם אפסיים, מהסיבה הפשוטה: בישראל דיני משפחה נדונים, על פי חוק, בדלתיים סגורות, כאשר הזכות לפרטיות גוברת על עקרון פומביות הדיון. צריך לזכור שבין בני זוג המצויים בסכסוך גירושים יש בדרך כלל גם ילדים, כך שיש עוד אנשים שמעורבים בהליכים המשפטיים, ולכך יש השלכות משמעותיות גם כלפיהם.

הוצאת כל הכביסה המלוכלכת החוצה, כפי שנעשתה במשפט דפ נגד הרד, הייתה קיצונית. הסדרה, שעלתה בנטפליקס, הראתה את הצדדים הכי צהובים והכי מלוכלכים של המשפט. היא הביאה את עדויות הצדדים על אלימות ביניהם, הקלטות, צילומי וידיאו, חוות דעת של מומחים רפואיים לבריאות הנפש, עדויות של בני משפחה וחברים, סיפורי ילדות על שימוש בסמים ואלכוהול ועוד. אין ספק שלכל אלה יהיו השלכות על ילדיו של דפ (מאישה אחרת).

עם זאת, לדפ לא היה מה להפסיד. השם שלו ופרנסתו נפגעו, יצא לו שם של "בעל מכה", ומפיקי הסרטים סירבו לעבוד איתו. לפיכך, הבקשה שלו שהמשפט יהיה בדלתיים פתוחות, הייתה אסטרטגיה חכמה של עורכי דינו. בזכות העובדה שהמשפט היה נגיש לכולם, הוא יכול היה לספר את הסיפור שלו ואת הצד שלו, ועם כמות מעריצים כמו שלו – בכל זאת מדובר באחד השחקנים המפורסמים בתעשייה – אין זה פלא שהמשפט הפך לוויראלי, וזה "שיחק" לטובתו.

אפרופו משחק. אין לשכוח כי הן דפ והן הרד הם שחקנים, והמשחק זורם בדמם. אם נודה על האמת, קשה מאוד היה להבחין מי מהם משקר ומי דובר אמת.

דבר אחד בטוח: ספק רב אם בארץ נהיה חשופים אי פעם למשפט כזה, ובטח שלא בעתיד הקרוב.

ליבנת גבסי היא עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים.


מה הלוז גם באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר

עוד בחדשות מה הלוז

נגישות