"זה החינוך שקיבלתי בבית"

במסגרת תפקידו במכבי שירותי בריאות, ודים סברנסקי, אח במרפאת מכבי בהדר, לוקח חלק בפרויקט "תיאום טיפול", בשיתוף משרד הבריאות, מכבי והעיריות השונות. שם הוא פגש לראשונה במטופלת ערירית בת 78, תושבת נשר. כבר בביקור הראשון הוא הבחין באישה קשת יום השרויה בדיכאון והחל לפעול לשיפור מצבה.

תחילה הוא החל לעודד אותה לקבל תרופות אנטי דיכאוניות על מנת להקל על מצבה הרפואי. לאחר שהחל להתקרב יותר, הוא הבין שחלק מהדיכאון טמון גם בריחוק מהמשפחה שנמצאת בקנדה. "כשהתחלנו לדבר הבנתי שהבדידות מהווה גורם מרכזי לדיכאון. כשמעט נפתחנו, היא שיתפה שהיה לה בן שנהרג בארץ ושכבר שנה וחצי היא לא ביקרה אותו בבית הקברות בשל המרחק והקושי להתנייד דרומה", משתף סברנסקי.

יום אחד, בזמנו הפרטי, הציע סברנסקי למטופלת להסיע אותה מחיפה עד לקיבוץ רבדים שבדרום הארץ ברכבו הפרטי, לאחר שהבין עד כמה המחווה יכולה לסייע לבריאותה. "כשהבנתי כמה הנסיעה הזאת חשובה עבורה הייתי מוכן להשקיע את הזמן שלי. אמנם זאת הייתה נסיעה של שעות ארוכות אך היא לא הפסיקה להכיר לי תודה מאז, ובהחלט זה היה שווה את המאמץ". לאחר מכן הקשר החל להתחזק. במהלך ביקור נוסף, סברנסקי הבחין בבעיות תקשורת בבית המטופלת, מה שמקשה על שמירת קשר מרחוק עם בני משפחתה. הוא הזמין עבורה איש מחשבים שפתר את בעיות התקשורת בביתה ובכך סייע לחיזוק התקשורת מרחוק גם עם בני משפחתה.

הקשר בין סברנסקי למטופלת הערירית נשמר עד היום. מעבר לעזרה הרפואית, הוא מגלה אנושיות וערכיות. הודות לכך, חל שיפור משמעותי במצבה של המטופלת, ומעל הכל כעת יש לה אוזן קשבת וכתובת לעזרה בעת הצורך.

"זה חלק מהחינוך שקיבלתי אז התודות הם להורים שלי. אני יכול לתאר לעצמי איך מטופלת כזאת מרגישה, מהן החוויות שלה, אני פוגש את המקרים האלו הרבה במסגרת תפקידי. שמח שבורכתי ביכולת להבין מה מרגיש אדם במצוקה ואיך ניתן לעזור לו", מסכם סברנסקי, אח במכבי שירותי בריאות בחיפה.