יתר לחץ דם: כיצד מזהים וכיצד נמנעים?

יתר לחץ דם היא אחת הבעיות הרפואיות השכיחות ביותר. רבים מהסובלים מהמחלה אינם מודעים לה, מאחר שבדרך כלל אין לה תסמינים. המחלה יכולה להופיע בכל גיל. שכיחות המחלה באוכלוסייה המבוגרת היא כ-30 אחוז, ושכיחותה עולה עם הגיל ולכולה להגיע לכ-60 אחוז באוכלוסייה שמעל גיל 60.

חדש: חדשות חיפה והקריות בטלגרם! וגם באינסטגרם, בפייסבוק, בטוויטר, בתרדס וגם באפליקציה לאייפון ולאנדרואיד.
יתר לחץ הוא גורם סיכון ישיר למחלות לב, טרשת העורקים, אירועים מוחיים, כשל כלייתי ומוות. החדשות הטובות הן שעל ידי טיפול מתאים שמאזן את ערכי לחץ הדם אפשר להפחית משמעותית את הסיבוכים והתמותה כתוצאה מהמחלה.

מהו לחץ דם?

המונח לחץ דם מתייחס ללחץ שנוצר מזרימת הדם רווי החמצן בעורקים המובילים דם מהלב אל איברי הגוף. הערכים המספריים המייצגים את לחץ הדם נמדדים ביחידות מ"מ כספית. מדידת לחץ הדם מספקת שני ערכים:

לחץ דם סיסטולי – לחץ הדם בעורקים בזמן שהלב נמצא בשיא התכווצותו.

לחץ דם דיאסטולי – לחץ הדם בעורקים כשהלב רפוי.

אצל אנשים מבוגרים ערך לחץ דם סיסטולי מתחת ל-120 ממ"כ ולחץ דם דיאסטולי מתחת ל-80 ממ״כ כספית נחשב ללחץ דם אופטימלי. עם זאת, לחץ דם תקין הוא עד 129 ממ"כ ודיאסטולי תקין עד 84 ממ"כ. ערכים בטווח 130-139/85-89 מוגדרים כלחץ דם גבולי, ואילו ערכים מעל 140 ממ"כ סיסטולי ו/או 90 ממ"כ דיאסטולי מוגדרים כיתר לחץ דם.

גורמי סיכון

גורמי סיכון ליתר לחץ דם הם נטייה תורשתית וגורמי סיכון הקשורים לאורח חיים כולל עודף משקל, תזונה עתירה בשומנים או במלח, עישון, כמות מופרזת של אלכוהול, חוסר בפעילות גופנית ומתח נפשי. ביותר מ-90 אחוז מהמקרים לא ניתן להצביע על גורם ברור ליתר לחץ דם, ולכן הוא מוגדר כיתר לחץ דם ראשוני. בכ-10-5 אחוז מהמקרים, יתר לחץ דם הוא תסמין או ביטוי של מחלה אחרת, והוא מוגדר כיתר לחץ דם שניוני. יתר לחץ דם יכול להיות ביטוי של מחלות כליה פרנכימטית, היצרות של עורקי הכליות, דום שינה בנשימה, גושים באדרנל, פעילות יתר או תת פעילות של בלוטת התריס.

מצבי מתח וחרדה יכולים להשפיע על במצב הבריאותי הפיזי ולא רק הנפשי. ההורמונים שהגוף מפריש והפעלת יתר של מערכת העצבים הסימפתטית בזמני מתח וחרדה ממושכים, כמו בזמן מלחמה, יכולים להשפיע לרעה על ערכי לחץ הדם ואיזונו. כמו כן, בעיתות חרדה ההיענות לטיפול התרופתי יורדת, וחלק מהמטופלים אף מפסיקים את הטיפול התרופתי מה שגורם להפרת האיזון ולחוסר שליטה בלחץ הדם.

בצל המלחמה המתרחשת במדינה בחצי שנה אחרונה, אנו עדים לעלייה בחוסר האיזון של לחץ הדם בחלק מאוכלוסיית המטופלים, אבל נראה כי זהו רק קצה הקרחון, שכן רבים אינם מודדים לחץ דם, ולרוב העלייה של לחץ דם היא ללא תסמינים.

האבחון

מאחר שמדובר במחלה, שברוב המקרים היא ללא תסמינים, אך עלולה לגרום לסיבוכים מסכני חיים, יש המכנים אותה "הרוצח השקט". עם זאת, ניתן לאבחנה בקלות יחסית ולטפל בה:

מדידת לחץ דם – מומלץ לכל אדם מבוגר לערוך בדיקה כזו אחת לשנה, על מנת לוודא שלחץ הדם שלו תקין.

לבעלי היסטוריה משפחתית, הקשורה להתפתחות יתר לחץ דם, מומלץ לעקוב באופן תמידי אחר ערכי לחץ הדם. המעקב יכול לסייע בגילוי מוקדם של המחלה ולמנוע סיבוכים.

מומלץ לאתר את המחלה באמצעות סקירה שיטתית של האוכלוסייה (מסקרים שונים עולה, כי מחצית מהלוקים ביתר לחץ דם אינם מודעים לה כלל).

יש לבצע מדידות בשלושה מפגשים שונים לכל הפחות, בהפרש של לפחות שבוע ביניהם. בכל מפגש יש לבצע שלוש מדידות בהפרש של 2-1 דקות.

אפשריות הטיפול מתבססות קודם כל על שינוי באורח חיים וטיפול תרופתי בהתאם לגיל ולמחלות הרקע.

הטיפול התרופתי והיעד של הטיפול נקבעים לפי מחלות הרקע וגיל המטופל. מעבר לאיזון של לחץ הדם, חשוב ליטול תרופות המגינות מפגיעה באיברי המטרה.

שמירה על אורח חיים בריא מסייעת במניעה או דחייה של התפתחות יתר לחץ דם ושל הסיבוכים הנובעים ממנו.

התרופות העיקריות לטיפול ביתר לחץ דם

מעכבי ACE: תרופות שמונעות את יצירת ההורמון אנגיוטנסין 2, ובכך גורמות להרחבת כלי הדם ולהורדת לחץ הדם.

חוסמי קולטנים לאנגיוטנסין 2 – תרופות אלו לא מאפשרות לאנגיוטנסין 2 להתחבר לקולטנים שלו בדופנות כלי הדם וכך נמנעת פעילותו.

חוסמי תעלות סידן: תרופות אלו מונעות כניסה של יוני סידן לתאי השריר שבדופנות כלי הדם וכך מרפות ומרחיבות את העורקים.

תרופות משתנות: תרופות אלו גורמות להפרשת נתרן ונוזלים בשתן ובכך מורידות את לחץ הדם.

חוסמי בטא: תרופות אלו מאיטות את קצב הלב וכך מפחיתות את לחץ הדם.

חוסמי קולטני אלפא: תרופות אלו מפחיתות את הפעילות של מערכת העצבים האוטונומית, שבין השאר מכווצת את העורקים ומעלה את לחץ הדם. הן עושות זאת באמצעות חסימת קולטני אלפא שנמצאים בתאי השריר של דפנות העורקים.

טיפים למעקב וטיפול בלחץ הדם

יש למדוד לחץ דם לפחות פעם בשנה. לאנשים עם גורמי סיכון מומלץ להתחיל לבצע מדידות של לחץ דם בגיל צעיר ולעיתים תכופות.

מומלץ להקפיד על פעילות גופנית קבועה ומבוקרת. פעילות גופנית, אפילו המתונה ביותר, קשורה באופן מובהק בירידה בהיארעות של יתר לחץ דם. מומלץ לבצע פעילות של 45-30 דקות ביום, ארבע-חמש פעמים בשבוע, בעיקר הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים או שחייה.

למטופלים עם BMI תקין 18-24, מומלצת אפילו ירידה קלה של כ-5 אחוז במשקל, שכן היא יכולה להשפיע לטובה על איזון לחץ הדם.

יש להקפיד על דיאטה דלת מלח (הפחתת נתרן), ולהעשיר את הגוף באשלגן וסיבים, כגון פירות וירקות.

יש להימנע מעישון ומשתייה מופרזת של אלכוהול וכן להפחית בצריכת קפאין.

טיפול תרופתי מומלץ בהתאם למצב וכאשר סוגי התערבות אחרים נכשלים. כל טיפול צריך להיעשות תחת פיקוח רפואי.

בצל המלחמה הנוכחית יש להקפיד על הפחתת חרדה ומתח, לעקוב על ערכי לחץ דם, ליטול את הטיפול התרופתי ולהתייעץ עם הרופא המטפל לגבי ערכי לחץ הדם. אין להפסיק טיפול תרופתי ללא התייעצות עם רופא.

הכותב: ד"ר חאלד חאזם מומחה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, מכבי שירותי בריאות מחוז צפון