עו"ד ליבנת גבסי | צילום: אביה עמאר

מתקפת הטרור של 7 באוקטובר שוב העלתה את סוגיית שאיבת הזרע מהנפטר

במאי האחרון עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק חשובה מאין כמותה, המבקשת להסדיר בחקיקה את הנושא הרגיש של שימוש בזרעו של נפטר. מתקפת הטרור האכזרית שחוותה המדינה רק העצימה את חשיבות הסוגיה והעלתה אותה שוב לסדר היום


עו"ד ליבנת גבסי | צילום: אביה עמאר
455

מתקפת הטרור הרצחנית של 7 באוקטובר, שגבתה את חייהם של יותר מ-1400 ישראלים, העלתה שוב לסדר היום את נושא שאיבת הזרע מהנפטר. הזמרת שי-לי עטרי מכפר עזה, שבעלה יהב וינר נרצח, ריגשה מדינה שלמה, כשסיפרה שהיא מבקשת להביא לעולם אח או אחות לבתם הקטנה בת החודש מזרעו של בעלה המנוח. בקשתה של עטרי לשאיבת זרע נענתה, אולם מכיוון שתהליך זיהוי הגופה התארך, כבר לא ניתן היה לעשות שימוש בזרע.

"לצערנו, בגלל שגופתו של אהובי, יקירי, בעלי, המתינה שעות רבות מדי בחום, הזרע שנשאב אינו שמיש עוד", אמרה עטרי בריאיון ל-YNET. "המדינה שלנו הפקירה את גופתו, ואנחנו היינו צריכים לעבור שבעת מדורי גיהינום כדי לגלות שלא הצלחנו".

שי-לי עטרי לא לבד. מבית החולים קפלן נמסר על משפחות שכולות נוספות שביקשו לשאוב זרע מיקיריהן שנרצחו במתקפה האכזרית, ובבית החולים בוצעו שלוש שאיבות זרע מקורבנות האסון.

מכיוון שישראל היא מדינה למודת שכול, הנושא הכאוב עלה לסדר היום עוד הרבה לפני 7 באוקטובר, כאשר משפחות רבות של חללי צה"ל פנו לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לשאוב את הזרע של יקיריהם ולאחר מכן לאפשר להן להוליד ילד מהזרע שנשאב. מאחר שעדיין אין חוק בנושא, אלא רק הנחיות של משרד המשפטים, של היועצת המשפטית לממשלה וכמה קווים מנחים בפסיקה של בית המשפט לענייני משפחה לאורך השנים, ריבוי הבקשות הוביל למחלוקות משפטיות, ובעיקר הוליד את הצורך העז בחקיקה שתסדיר את הסוגיה.

במאי האחרון עברה בכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר של ח"כ קטי שטרית (הליכוד), אליה הוצמדה הצעה של ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). לפי הצעת החוק, יוסדר השימוש בזרע של אדם שנפטר לשם הולדה לאחר פטירתו, כאשר נטילת הזרע מנפטר לאחר מותו תיעשה לפי בקשת בת זוגו או הוריו בתנאים שהוצע לקבוע בחוק. החוק מציע לאפשר לבת זוגו של הנפטר, שלא התנגד לכך, לעשות לאחר פטירתו שימוש בזרע שניטל ממנו או הופקד על ידו בחייו, גם אם הנפטר לא הותיר אחריו הנחיות מפורשות.

עוד מוצע בהצעת החוק, כי אם אין לנפטר בת זוג, או שהיא איננה מעוניינת לעשות שימוש בזרעו, יש לאפשר להורה של הנפטר – באישור בית המשפט לענייני משפחה – לעשות שימוש בזרעו באמצעות אישה אחרת שתהיה אימו של הילד שייוולד, אך זאת אך ורק בתנאי שהנפטר הותיר הנחיות בכתב המתירות לעשות כן.

יצוין, כי הצעת החוק מבקשת גם להעלות את המודעות בצה"ל לנושא וקובעת הוראות מתאימות. כך על פי ההצעה, צה"ל ימסור לחיילים, בסמוך לתחילת שירותם, מידע והנחיות על האפשרות של שאיבת זרע במקרה של פטירה, ואף יציע להם לחתום על מסמך בנושא זה במהלך שירותם. תהליך זה יקל על המשפחות וימנע מהן מאבק משפטי ממושך לצורך הוכחת רצונו הנפטר. כמו כן, הוא יחסוך מהמשפחות את הצורך להגיש לבית המשפט בקשה למתן צו לשאיבת זרע, שכן הסכמתו של הנפטר ניתנה מראש בהנחיות המסודרות שנתן לגורמים הרלוונטיים בצה"ל.

הצעת החוק, אם כן, שעדיין לא עברה בקריאה שנייה ושלישית, עשויה לפתור מחלוקות וסוגיות רבות, שנוצרו בשל הפער שבין היכולת הטכנולוגית לשאוב זרע מן המת ולהוליד ממנו ילד לבין היעדר נורמה חקיקתית או משפטית המסדירה את הנושא.

נכון להיום, מקרים רבים מגיעים לפתחם של בתי המשפט לענייני משפחה, שמצריכים לגשר על הפער. בפועל, בתי המשפט מתפקדים הן כחוקרים והן כנביאים בניסיונותיהם להתחקות אחר רצונו של המת באשר לאפשרות שייוולד לו ילד לאחר מותו.

באשר לפרוצדורה עצמה. זו צריכה להתבצע מוקדם ככל האפשר, שכן ככל שחולפות השעות מרגע המוות, איכות הזרע נפגמת, ופוחת הסיכוי להפרות באמצעותו ביצית ולהשיג היריון ולידה. פרק הזמן המומלץ הוא 24-12 מרגע המוות, אם כי מתבצעות שאיבות גם בפרק זמן של עד 72 שעות מרגע המוות. אחרי השאיבה הזרע מועבר להקפאה, אך בני המשפחה אינם רשאים לעשות בו שימוש בלי אישור של בית המשפט לענייני משפחה.

המצב המשפטי בישראל בסוגיה זו לוט בערפל מזה שנים. על אף מספר הצעות חוק לאורך השנים, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ותחינות של בתי המשפט להסדרת העניין, אין עדיין חקיקה המסדירה את הנושא. בשל העובדה שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה, אך עדיין לא נקבעה ועדה נוספת, שתאשר אותה בקריאה שנייה ושלישית, החוק החשוב הזה, כמו חוקים חשובים נוספים, נדחק לשוליים. הכנסת שהוחלפה והמהפכה המשפטית של השר יריב לוין העלו על סדר היום נושאים אחרים, וחבל. במציאות הישראלית החוק הזה הוא הכרחי. מתקפת הטרור שהובילה למלחמה, שבה אנו נמצאים כיום ושסיומה לא נראה באופק, והשכול שמכה שוב ושוב במשפחות רבות – אלה רק מחזקים את הצורך בחוק החשוב הזה, שיעניק למשפחות השכולות את האפשרות להמשכיות לאחר המוות של יקיריהן. כמו כן, החוק יעלה את המודעות לנושא בקרב חיילי צה"ל, ובעיקר בקרב חיילי המילואים, שחלקם נשואים ובעלי תא משפחתי קטן וצעיר, ושעבורם הבאת ילד לעולם משמעותית הרבה יותר.

לפיכך, ניתן להניח כי המציאות הקשה שאנחנו עדים לה תאלץ את בתי המשפט לענייני משפחה להידרש שוב ושוב לסוגיה זו, אלא שהפעם לא יהיו אלה מקרים בודדים לאורך שנים, אלא מקרים רבים בתקופת זמן קצרה. לפיכך, יש לבחון אותה מחדש על רקע הנסיבות שנוצרו ולנוכח השבר הגדול שחוותה אומה שלמה, תוך איזון בין אינטרסים שונים. כאמור, הצעת החוק כבר עברה בקריאה טרומית וממתינה לקריאה השנייה השלישית. טוב יעשו חברי הכנסת אם יתפנו לרגע מעיסוקיהם האחרים ויעבירו את החוק הכל-כך חשוב שיאיר, ולו במעט, את המציאות החשוכה של המשפחות השכולות.

הכותבת היא ליבנת גבסי עורכת דין ומגשרת המתמחה בתחום דיני המשפחה והירושה, בעלת משרד עורכי דין בתל אביב. בעלת תואר ראשון (LL.B) ותואר שני (LL.M) במשפטים, ואשר מוסמכת עפ"י משרד המשפטים והאפוטרופוס הכללי לערוך ייפוי כוח מתמשך.


מה הלוז גם באינסטגרם, בפייסבוק ובטוויטר

עוד בחדשות מה הלוז

נגישות